Attributed to Rashi Divrei HaYamim I 11 – מיוחס לרש"י דברי הימים א יא‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) וַיִּקָּבְצ֧וּ כׇֽל⁠־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל⁠־דָּוִ֖יד חֶבְר֣וֹנָה לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֛ה עַצְמְךָ֥ וּֽבְשָׂרְךָ֖ אֲנָֽחְנוּ׃ (ב) גַּם⁠־תְּמ֣וֹל גַּם⁠־שִׁלְשׁ֗וֹם גַּ֚ם בִּֽהְי֣וֹת שָׁא֣וּל מֶ֔לֶךְ אַתָּ֛ה הַמּוֹצִ֥יא וְהַמֵּבִ֖יא אֶת⁠־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֩אמֶר֩ יְהֹוָ֨הי״י֨ אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אַתָּ֨ה תִרְעֶ֤ה אֶת⁠־עַמִּי֙ אֶת⁠־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאַתָּה֙ תִּֽהְיֶ֣ה נָגִ֔יד עַ֖ל עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ג) וַ֠יָּבֹ֠אוּ כׇּל⁠־זִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶל⁠־הַמֶּ֙לֶךְ֙ חֶבְר֔וֹנָה וַיִּכְרֹת֩ לָהֶ֨ם דָּוִ֥יד בְּרִ֛ית בְּחֶבְר֖וֹן לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ וַיִּמְשְׁח֨וּ אֶת⁠־דָּוִ֤יד לְמֶ֙לֶךְ֙ עַל⁠־יִשְׂרָאֵ֔ל כִּדְבַ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ בְּיַד⁠־שְׁמוּאֵֽל׃ (ד) וַיֵּ֨לֶךְ דָּוִ֧יד וְכׇל⁠־יִשְׂרָאֵ֛ל יְרוּשָׁלַ֖͏ִם הִ֣יא יְב֑וּס וְשָׁם֙ הַיְבוּסִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ׃ (ה) וַיֹּ֨אמְר֜וּ יֹשְׁבֵ֤י יְבוּס֙ לְדָוִ֔יד לֹ֥א תָב֖וֹא הֵ֑נָּה וַיִּלְכֹּ֤ד דָּוִיד֙ אֶת⁠־מְצֻדַ֣ת צִיּ֔וֹן הִ֖יא עִ֥יר דָּוִֽיד׃ (ו) וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔יד כׇּל⁠־מַכֵּ֤ה יְבוּסִי֙ בָּרִ֣אשׁוֹנָ֔ה יִהְיֶ֥ה לְרֹ֖אשׁ וּלְשָׂ֑ר וַיַּ֧עַל בָּרִאשׁוֹנָ֛ה יוֹאָ֥ב בֶּן⁠־צְרוּיָ֖ה וַיְהִ֥י לְרֹֽאשׁ׃ (ז) וַיֵּ֥שֶׁב דָּוִ֖יד בַּמְצָ֑ד עַל⁠־כֵּ֥ן קָרְאוּ⁠־ל֖וֹ עִ֥יר דָּוִֽיד׃ (ח) וַיִּ֤בֶן הָעִיר֙ מִסָּבִ֔יב מִן⁠־הַמִּלּ֖וֹא וְעַד⁠־הַסָּבִ֑יב וְיוֹאָ֕ב יְחַיֶּ֖ה אֶת⁠־שְׁאָ֥ר הָעִֽיר׃ (ט) וַיֵּ֥לֶךְ דָּוִ֖יד הָל֣וֹךְ וְגָד֑וֹל וַיהֹוָ֥הי״י֥ צְבָא֖וֹת עִמּֽוֹ׃ (י) וְאֵ֨לֶּה רָאשֵׁ֤י הַגִּבֹּרִים֙ אֲשֶׁ֣ר לְדָוִ֔יד הַמִּתְחַזְּקִ֨ים עִמּ֧וֹ בְמַלְכוּת֛וֹ עִם⁠־כׇּל⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל לְהַמְלִיכ֑וֹ כִּדְבַ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ עַל⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃ (יא) וְאֵ֛לֶּה מִסְפַּ֥ר הַגִּבֹּרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לְדָוִ֑יד יָֽשׇׁבְעָ֣ם בֶּן⁠־חַכְמוֹנִ֗י רֹ֚אשׁ [הַשָּׁ֣לִישִׁ֔ים] (השלושים) הֽוּא⁠־עוֹרֵ֧ר אֶת⁠־חֲנִית֛וֹ עַל⁠־שְׁלֹשׁ⁠־מֵא֥וֹת חָלָ֖ל בְּפַ֥עַם אֶחָֽת׃ (יב) וְאַחֲרָ֛יו אֶלְעָזָ֥ר בֶּן⁠־דּוֹד֖וֹ הָאֲחוֹחִ֑י ה֖וּא בִּשְׁלוֹשָׁ֥ה הַגִּבֹּרִֽים׃ (יג) הֽוּא⁠־הָיָ֨ה עִם⁠־דָּוִ֜יד בַּפַּ֣ס דַּמִּ֗ים וְהַפְּלִשְׁתִּים֙ נֶאֶסְפוּ⁠־שָׁ֣ם לַמִּלְחָמָ֔ה וַתְּהִ֛י חֶלְקַ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה מְלֵאָ֣ה שְׂעוֹרִ֑ים וְהָעָ֥ם נָ֖סוּ מִפְּנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים׃ (יד) וַיִּֽתְיַצְּב֤וּ בְתוֹךְ⁠־הַֽחֶלְקָה֙ וַיַּצִּיל֔וּהָ וַיַּכּ֖וּ אֶת⁠־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיּ֥וֹשַׁע יְהֹוָ֖הי״י֖ תְּשׁוּעָ֥ה גְדוֹלָֽה׃ (טו) וַיֵּרְד֡וּ שְֽׁלוֹשָׁה֩ מִן⁠־הַשְּׁלוֹשִׁ֨ים רֹ֤אשׁ עַל⁠־הַצֻּר֙ אֶל⁠־דָּוִ֔יד אֶל⁠־מְעָרַ֖ת עֲדֻלָּ֑ם וּמַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֔ים חֹנָ֖ה בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃ (טז) וְדָוִ֖יד אָ֣ז בַּמְּצוּדָ֑ה וּנְצִ֣יב פְּלִשְׁתִּ֔ים אָ֖ז בְּבֵ֥ית לָֽחֶם׃ (יז) וַיִּתְאָ֥ו דָּוִ֖יד וַיֹּאמַ֑ר מִ֚י יַשְׁקֵ֣נִי מַ֔יִם מִבּ֥וֹר בֵּֽית⁠־לֶ֖חֶם אֲשֶׁ֥ר בַּשָּֽׁעַר׃ (יח) וַיִּבְקְע֨וּ הַשְּׁלֹשָׁ֜ה בְּמַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֗ים וַיִּֽשְׁאֲבוּ⁠־מַ֙יִם֙ מִבּ֤וֹר בֵּֽית⁠־לֶ֙חֶם֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשַּׁ֔עַר וַיִּשְׂא֖וּ וַיָּבִ֣אוּ אֶל⁠־דָּוִ֑יד וְלֹא⁠־אָבָ֤ה דָוִיד֙ לִשְׁתּוֹתָ֔ם וַיְנַסֵּ֥ךְ אֹתָ֖ם לַיהֹוָֽהי״יֽ׃ (יט) וַיֹּ֡אמֶר חָלִ֩ילָה֩ לִּ֨י מֵאֱלֹהַ֜י מֵעֲשׂ֣וֹת זֹ֗את הֲדַ֣ם הָאֲנָשִׁים֩ הָאֵ֨לֶּה אֶשְׁתֶּ֤ה בְנַפְשׁוֹתָם֙ כִּ֣י בְנַפְשׁוֹתָ֣ם הֱבִיא֔וּם וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁתּוֹתָ֑ם אֵ֣לֶּה עָשׂ֔וּ שְׁלֹ֖שֶׁת הַגִּבּוֹרִֽים׃ (כ) וְאַבְשַׁ֣י אֲחִֽי⁠־יוֹאָ֗ב ה֤וּא הָיָה֙ רֹ֣אשׁ הַשְּׁלוֹשָׁ֔ה וְהוּא֙ עוֹרֵ֣ר אֶת⁠־חֲנִית֔וֹ עַל⁠־שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת חָלָ֑ל (ולא) [וְלוֹ⁠־]שֵׁ֖ם בַּשְּׁלוֹשָֽׁה׃ (כא) מִן⁠־הַשְּׁלוֹשָׁ֤ה בַשְּׁנַ֙יִם֙ נִכְבָּ֔ד וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם לְשָׂ֑ר וְעַד⁠־הַשְּׁלוֹשָׁ֖ה לֹא⁠־בָֽא׃ (כב) בְּנָיָ֨ה בֶן⁠־יְהוֹיָדָ֧ע בֶּן⁠־אִֽישׁ⁠־חַ֛יִל רַב⁠־פְּעָלִ֖ים מִֽן⁠־קַבְצְאֵ֑ל ה֣וּא הִכָּ֗ה אֵ֣ת שְׁנֵ֤י אֲרִיאֵל֙ מוֹאָ֔ב וְ֠ה֠וּא יָרַ֞ד וְהִכָּ֧ה אֶֽת⁠־הָאֲרִ֛י בְּת֥וֹךְ הַבּ֖וֹר בְּי֥וֹם הַשָּֽׁלֶג׃ (כג) וְהֽוּא⁠־הִכָּה֩ אֶת⁠־הָאִ֨ישׁ הַמִּצְרִ֜י אִ֥ישׁ מִדָּ֣ה׀ חָמֵ֣שׁ בָּאַמָּ֗ה וּבְיַ֨ד הַמִּצְרִ֤י חֲנִית֙ כִּמְנ֣וֹר אֹֽרְגִ֔ים וַיֵּ֥רֶד אֵלָ֖יו בַּשָּׁ֑בֶט וַיִּגְזֹ֤ל אֶֽת⁠־הַחֲנִית֙ מִיַּ֣ד הַמִּצְרִ֔י וַיַּהַרְגֵ֖הוּ בַּחֲנִיתֽוֹ׃ (כד) אֵ֣לֶּה עָשָׂ֔ה בְּנָיָ֖הוּ בֶּן⁠־יְהוֹיָדָ֑ע וְלוֹ⁠־שֵׁ֖ם בִּשְׁלוֹשָׁ֥ה הַגִּבֹּרִֽים׃ (כה) מִן⁠־הַשְּׁלוֹשִׁ֗ים הִנּ֤וֹ נִכְבָּד֙ ה֔וּא וְאֶל⁠־הַשְּׁלֹשָׁ֖ה לֹא⁠־בָ֑א וַיְשִׂימֵ֥הוּ דָוִ֖יד עַל⁠־מִשְׁמַעְתּֽוֹ׃ (כו) וְגִבּוֹרֵ֖י הַחֲיָלִ֑ים עֲשָׂהאֵל֙ אֲחִ֣י יוֹאָ֔ב אֶלְחָנָ֥ן בֶּן⁠־דּוֹד֖וֹ מִבֵּ֥ית לָֽחֶם׃ (כז) שַׁמּוֹת֙ הַהֲרוֹרִ֔י חֶ֖לֶץ הַפְּלוֹנִֽי׃ (כח) עִירָ֤א בֶן⁠־עִקֵּשׁ֙ הַתְּקוֹעִ֔י אֲבִיעֶ֖זֶר הָעַנְּתוֹתִֽי׃ (כט) סִבְּכַי֙ הַחֻ֣שָׁתִ֔י עִילַ֖י הָאֲחוֹחִֽי׃ (ל) מַהְרַי֙ הַנְּטֹ֣פָתִ֔י חֵ֥לֶד בֶּֽן⁠־בַּעֲנָ֖ה הַנְּטוֹפָתִֽי׃ (לא) אִיתַ֣י בֶּן⁠־רִיבַ֗י מִגִּבְעַת֙ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן בְּנָיָ֖ה הַפִּרְעָתֹנִֽי׃ (לב) חוּרַי֙ מִנַּ֣חֲלֵי גָ֔עַשׁ אֲבִיאֵ֖ל הָעַרְבָתִֽי׃ (לג) עַזְמָ֙וֶת֙ הַבַּ֣חֲרוּמִ֔י אֶלְיַחְבָּ֖א הַשַּׁעַלְבֹנִֽי׃ (לד) בְּנֵ֗י הָשֵׁם֙ הַגִּ֣זוֹנִ֔י יוֹנָתָ֥ן בֶּן⁠־שָׁגֵ֖ה הַהֲרָרִֽי׃ (לה) אֲחִיאָ֧ם בֶּן⁠־שָׂכָ֛ר הַהֲרָרִ֖י אֱלִיפַ֥ל בֶּן⁠־אֽוּר׃ (לו) חֵ֚פֶר הַמְּכֵ֣רָתִ֔י אֲחִיָּ֖ה הַפְּלֹנִֽי׃ (לז) חֶצְרוֹ֙ הַֽכַּרְמְלִ֔י נַעֲרַ֖י בֶּן⁠־אֶזְבָּֽי׃ (לח) יוֹאֵל֙ אֲחִ֣י נָתָ֔ן מִבְחָ֖ר בֶּן⁠־הַגְרִֽי׃ (לט) צֶ֖לֶק הָעַמּוֹנִ֑י נַחְרַי֙ הַבֵּ֣רֹתִ֔י נֹשֵׂ֕א כְּלֵ֖י יוֹאָ֥ב בֶּן⁠־צְרוּיָֽה׃ (מ) עִירָא֙ הַיִּתְרִ֔י גָּרֵ֖ב הַיִּתְרִֽי׃ (מא) אֽוּרִיָּה֙ הַחִתִּ֔י זָבָ֖ד בֶּן⁠־אַחְלָֽי׃ (מב) עֲדִינָ֨א בֶן⁠־שִׁיזָ֜א הָראוּבֵנִ֗י רֹ֛אשׁ לָראוּבֵנִ֖י וְעָלָ֥יו שְׁלֹשִֽׁים׃ (מג) חָנָן֙ בֶּֽן⁠־מַעֲכָ֔ה וְיוֹשָׁפָ֖ט הַמִּתְנִֽי׃ (מד) עֻזִּיָּ֖א הָעַשְׁתְּרָתִ֑י שָׁמָע֙ [וִיעִיאֵ֔ל] (ויעואל) בְּנֵ֖י חוֹתָ֥ם הָעֲרֹעֵרִֽי׃ (מה) יְדִֽיעֲאֵל֙ בֶּן⁠־שִׁמְרִ֔י וְיֹחָ֥א אָחִ֖יו הַתִּיצִֽי׃ (מו) אֱלִיאֵל֙ הַֽמַּחֲוִ֔ים וִירִיבַ֥י וְיוֹשַׁוְיָ֖ה בְּנֵ֣י אֶלְנָ֑עַם וְיִתְמָ֖ה הַמּוֹאָבִֽי׃ (מז) אֱלִיאֵ֣ל וְעוֹבֵ֔ד וְיַעֲשִׂיאֵ֖ל הַמְּצֹבָיָֽה׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

(ב) אתה תרעה את עמי – על זה אמר דוד י״י רועי לא אחסר (תהלים כ״ג:א׳) אתה אומר לי אתה תרעה מה אני יכול לרעות אין הדבר תלוי בי אלא י״י רועי לא אחסר (תהלים כ״ג:א׳) וגם אני לא אחסר לכם ודוגמא בשמואל: אז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו במלחמה ולא תכבה את נר ישראל (שמואל ב כ״א:י״ז) אמר להם דוד כי אתה נרי י״י וי״י יגיה חשכי (שמואל ב כ״ב:כ״ט). (ג) ויכרות להם דוד ברית – כאותו ברית שכרת יהוידע דכתיב ויכרות יהוידע את הברית בין י״י ובין המלך ובין העם להיות לעם לי״י (מלכים ב י״א:י״ז) – פתרון להיות לי״י עבדים וגם בין המלך ובין העם להיות לו לעבדים כמשפט המלך וגם המלך לעשות כחוק לעבדיו ללחום מלחמותם.
לפני י״י – והלא לא היה המשכן בחברון אלא מהו לפני י״י כל מקום שעושין תנאי או כורתין ברית המקום שם הוא דוגמא ביפתח לפני י״י במצפה (שופטים י״א:י״א), ודוגמא ומעלה מעל בי״י וכיחש בעמיתו (ויקרא ה׳:כ״א), כדמפרש בתורת כהנים. (ד) וילך דוד וגו׳ – הלך מיד למלחמה כשהמליכוהו כל ישראל שלא יאמרו ישראל כל המלחמות שעשה דוד בימי שאול נוצח מזלו של שאול היה ועתה דואג להלחם לכך הלך מיד למלחמה. (ה) ויאמרו ישבי יבוס לדוד לא תבא הנה – אינו מפרש כאן למה ובשמואל מפרש ויאמר לדוד לא תבא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים (שמואל ב ה׳:ו׳), ראו שלא יוכלו לעמוד לפני דוד ונתנו עורים ופסחים לפני שער העיר לאמר לא יבא דוד הנה כי אם ילחם עם העורים הללו כי ידעו כי בזוי הוא למלך להלחם עם העורים ומתוך כך ישוב ולא ילחם עמהם ודוד אמר בלבו אמת הוא כי לא נכון והגון לי להלחם עם עורים ועם פסחים אך כל מי שיכה היבוסי היאך שיגע בצנור וימשכם וישליכם משם את העורים על כן יאמרו עור ופסח לא יבא אל הבית (שמואל ב ה׳:ח׳) אל בית דוד שיהא לו גנאי פן יאמרו עם אלו נלחם דוד. (ח) ויואב יחיה את שאר העיר – הוא בנה והחזיק לבנות בדקי החומה דוגמא בעזרא היחיו את האבנים מערמות העפר (נחמיה ג׳:ל״ד). (יא) ראש השלישים – ראש הגבורים כמו ושלשים על כלו (שמות י״ד:ז׳).
עורר את חניתו – כאשר הוא נלחם במלחמה לא היה חוזר במלחמה עד שיהרג בחניתו ג׳ מאות חלל.
בן חכמוני – בשמואל כתוב תחכמוני (שמואל ב כ״ג:ח׳) הוא אביו ויפה כח האב מכח הבן שכתוב בו על שמונה מאות גבורים חלל בפעם אחת (שמואל ב כ״ג:ח׳). (יב) הוא בשלושה הגבורים – הוא בכלל ג׳ הגבורים כי הוא אחד מהם ושלשה אלו גבורים יותר משאר ל׳ ושלשה שנזכר בסמוך וכאן אינו מזכיר כי אם שנים ישבעם ואלעזר ובשמואל מזכיר אף השלישי דכתיב ואחריו שמא בן אגא הררי (שמואל ב כ״ג:י״א). (יג) בפס דמים – שם מקום ובשמואל באפס דמים.
והפלשתים נאספו שם למלחמה – שנזדרזו להנקם מישראל ומאותם גבורים שחרפו כמפורש בשמואל: בחרפם בפלשתים (שמואל ב כ״ג:ט׳).
מלאה שעורים – ורצו פלשתים לקוצרה ולהציתה באש. (טו) וירדו שלושה מן השלושים – שלשה אלו היו ראש לכל השלושים. (טז) ונציב פלשתים אז בבית לחם – שכבר בית לחם לקחו והעמידו בה נציב שופט זה בתחלת מלכותו שעדיין פלשתים היו מושלים בם שכך מצינו שלפני בא דוד היו מושלים על ישראל בימי שמשון ושמואל דכתיב התחזקו והיו לאנשים פלשתים פן תעבדו לעברים וגו׳ (שמואל א ד׳:ט׳). (יז) מי ישקני מים מבור בית לחם – זה הי׳ מקומו של דוד דכתיב ודוד בן ישי מבית הלחמי (שמואל א י״ז:י״ב) ולפי שהיה דוד תדיר מלומד ורגיל באותן מים נתאו׳ להם וכל מים וכל אויר שאד׳ רגיל בהם יפין לו ושאין רגיל בהם ניזוק ודוגמא בריש יוסיפון מלכ׳ אחת שחלת׳ על שנישאת חוצה מארץ מולדתה ואמרו הרופאים אין לה רפואה עד שתרחץ ותהנה ממימי מקומה וכן עשו לה. (יח) ויבקעו השלשה במחנה פלשתים – דורך ברעכן די שארא.
וישאבו – כשהפלשתים עומדים בפני הבור באו ג׳ גבורי ישראל ובקעו ביניהם ושאבו על כרחם.
וינסך אותם לי״י – בר קפרא אומר חג הסוכות היה ונסכן על המזבח. (יט) כי בנפשותם הביאום – שמסרו עצמם להריגה על המים. (כ) ואבשי אחי יואב הוא היה ראש השלושה – לאותם שלשה שבקעו במחנה פלשתים ושאבו המים ומה שאינו מזכיר את יואב עם הגבורים לפי שאין כבודו למנותו עם אלו כי הוא היה שר צבא ראש לכולם.
ולו שם בשלשה – אותו השם היה לו שגבורתו היתה כנגד כל גבורות כולם וטעות הוא. (כא) מן השלושה בשנים – הוא נכבד ולא כאותן שלשה כנגד השנים היתה גבורתו ולכלל גבורות השלשה לא בא (וזהו) ועד השלשה לא בא. (כב) בן איש חיל – דוגמא בן בליעל (שמואל א כ״ה:י״ז) ובשמואל כתיב בן איש חי (שמואל ב כ״ג:כ׳), כי כן מנהג בני האדם כשרואים אדם זריז אומרים זה כולו חי.
אריאל – גבורים בעלי כח ארי גבור וגם אל לשון אילי הארץ (יחזקאל י״ז:י״ג).
רב פעלים – פעולות של גבורות הרבה עשה.
והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג – ולא חשש מן הצינה והקור, ויש אומרים ביום השלג כל השנה כולה אין הארי מסוכן יותר מיום השלג כשבא אדם נגדו זורק השלג ברגלו בין עיני האדם עד שלא יכול לראות והורגו ואני שמעתי כך על זאת. (כג) איש מדה – שאר בני אדם אין צריך למדוד כי אם מאומד יכול לידע ודוגמא אשר ראינו בתוכה אנשי מדות (במדבר י״ג:ל״ב).
כמנור אורגים – עץ שכורכים עליו הבגד. (כה) מן השלושים הנו נכבד הוא ואל השלשה – לכלל גבורת השלשה לא בא לאותן ג׳ שמזכיר למעלה ולכן כתיב לא באלף.
על משמעתו – ל׳ מנוי וכן ובני עמון משמעתם (ישעיהו י״א:י״ד). (כו) וגבורי החילים – אך לא כאותן של מעלה. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון